:כשהלב מתחלק לשניי ם
משפחות עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים וההתמודדות עם לקיחת
מטפל/ת זר/ה
מאת :מרדכ י שלו ם
הרגע המפנה
.יש רגע בחיי כל משפח ה שמטפלת בילד עם צרכים מיוחדים ,רג ע שבו הלב נשבר ומתרפא ב ו זמנית
זה הרגע שבו האמא ,אחרי שנים של מסירות בלתי פוסקת ,מבינה שהיא לא יכולה יותר לבד .ז ה
.הרגע שבו האבא ,שעבד כל יום והגיע הביתה לסיוע בטיפול ,מבין שהמשפחה צריכה שינוי
אני זוכרת את הרגע הזה בדיוק ",אומרת שרה ,אמא לבן בן 12 עם שיתוק מוחין" .ישבתי על רצפת"
המטבח ובכיתי .לא מתשישות ,לא מכאב גופנ י – אלא מתחושת האשמה .איך אני יכולה להביא מטפלת זרה
לבית ? איך אני יכולה להרשות למישהי אחרת לטפל בילד שלי
. זו השאלה שמלווה כמעט כל משפחה בתחילת הדרך
המציאות שלפני :חיים על סף הקצה
משפחות עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים חיות במציאות אחרת .זו לא רק שגרת הבוקר המורכבת
:יותר או ההתמודדות ע ם מערכות רפואיות .זו חיים שבהם .
השינה היא מותרות – הילד מתעורר כל שעתיים ,זקו ק לשינוי תנוחה ,להזנה ,לטיפול •
היציאה מהבית היא משימה לוגיסטית – כל ביקור אצל הרופא דורש תכנון של שעות •
הזוגיות נעלמת – ההורים הופכים לצוות סיעודי ,לא לבני זו ג •
האחים מתבגרים בצל – הילדים האחרים במשפחה מקבלים פחות תשומת לב •
החיים שנעצרו – חלומות ,קריירה ,חברים – הכל נדחה לטובת הטיפול •
" החשש האמיתי" :מה אם הי א ל א תבין אותו כמוני
הפחד הכ י גדול של כל אמא הוא שהמטפלת הזרה לא תדע לטפל – הפחד האמיתי הוא שהיא לא
תאהב .לא תבין את המבט המיוחד .לא תדע מה הבכי הזה אומר – האם זה כאב ,רעב ,או רק צורך
בחיבוק .
אמרתי לעצמ י – איך מישהי שבאה מהפיליפינים ,שלא מכירה את הילד שלי ,תדע מה הוא צריך ?
".מספרת מירי ,אמא לילדה בת 8 עם תסמונת דאון" .נדמה לי שאני היחידה בעולם שמבינה אותה
,וזו האמת – בהתחלה ,אף אחד לא מבין כמו האמא .אבל מה שלא מספרים לך הוא שלאט לאט
משהו מדהים קורה
השינוי שמתחיל לקרות
בשבועות הראשונים ,האמא עומדת מעל המטפלת מפקחת על כל תנועה .מתקנת כל דבר קטן ,זה
נורמלי לחלוטין .זה חלק מהתהליך
:אבל אז ,משהו משתנה
היום הראשון שבו האמא יוצאת לקניות לבד ,בלי הילד ,ומרגישה בפעם הראשונה מזה שנים רוח קלה
.על הפנים
הלילה הראשון שבו היא ישנה 6 שעות רצוף ,כי המטפלת , קמה בלילה .
הבוקר הראשון שבו היא יכולה להכין קפה בשקט ,בלי למהר ,כי מישהו אחר מלביש את הילד
הרגע הראשון שבו היא רואה את הילד שלה מחייך לעוזרת ,ובמקום קנאה – מרגישה הקלה
התגלית המפתיעה : יותר אהבה , לא פחות
חשבתי שאם אביא"מטפלת יהיה פחות זמ ן איכו ת עם הילד שלי ", אומרת רחל , אמא לבן בן 15 עם ,
"אוטיזם" התברר שזה בדיוק להפך , כשאני לא שבורה מעייפות , כשאני לא מתוחה מכל המשימות
הסיעודיות – אני יכולה להיות אמא , אמא אמיתית , לשחק איתו ,לצחוק ,לדבר , לא רק לטפל
מטפלת זרה , לא באה להחלי ף את האמא .היא באה לאפשר לאמא להיו ת אמא
.כשהמטפלת מטפלת בצרכים הפיזיולוגיים – ההורים יכולים לטפל בצרכים הרגשיים .
.כשהמטפלת דואגת לשגרה – ההורים יכולים לדאוג ליצירת רגעים מיוחדים.
כשהמטפלת עושה את העבודה הקשה – ההורים יכולים לעשות את העבודה החשובה: לאהוב .
אם אתם משפחה שמטפלת בילד עם צרכים מיוחדים , ואתם מתלבטים – תקשיבו לרגע,
אין אומץ גדול יותר מלהודות שאתם צריכים עזרה .
אין אהבה גדולה יותר מלעשות את הצעד שיאפשר לכם להיות הורים טובים יותר .
אין חוזק גדול יותר מלהבין שלקבל עזרה – זו לא חולשה , זו חוכמה .
הילד שלכם זקוק לכם – אבל הוא זקוק לכם בריאים ,שלמים , מאושרים , לא שבורים מעייפות
התחלה חדשה
לקיחת מטפלת – זרה היא לא סוף הדרך , זו התחלה של דרך חדשה , דרך שבה אתם עדיין הורים
הכי חשובים , הכי אהובי ם , הכי נחוצים , אבל יש לכם צוות , יש לכם נשימה , יש לכם תקווה .
זה לא קל , זה לא מושלם , אבל זה אפשרי ומה שהכי חשוב – אתם לא לבד בדרך הזו .
על הכותב
מרדכי שלום ,בע ל ניסיו ן של 18 שנה בהשמות, מטפלי ם זרים למשפחות ישראליות .
מתמחה בליווי משפחו ת עם ילדים בעל י צרכי ם מיוחדים בכל שלבי התהליך .
לייעוץ ולליווי אישי : 0548922022